דוח מחקר המסכם את התוכנית המטפל הקהילתי להכשרת עובדות ועובדים לטיפול באנשים זקנים. התוכנית, שאותה יזמו דרור בתי חינוך, נועדה לקדם את הטיפול בזקנים וליצור פרופסיה רב תחומית הכוללת טיפול סיעודי, קהילתי ואישי בזקן באמצעות הכשרה מקצועית למטפלות ומטפלים במוסדות או בבית. התוכנית פעלה במימון הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח הלאומי וג'וינט-אשל, בפיקוח משרד הבריאות ובאישור משרד הרווחה והשירותים החברתיים - האגף להכשרה המקצועית, והתקיימה בשיתוף רשויות מקומיות, חברות הסיעוד ומעסיקים בקהילה בשנים 2019-2016.
טיפול סיעודי בזקנים בישראל נעשה בידי מטפלות שהן עובדות סמך מקצועיות, שהכשרתן בדרך כלל מעטה. העדר הכשרה מתאימה גורם ללחצים ולשחיקה ועלול לפגוע באיכות הטיפול. בעולם יש מגוון תוכניות המכשירות מטפלות/ים סיעודיים בזקנים, המציבות דרישות סף ונתונות לרגולציה, אך בישראל רוב העובדות בתחום חסרות הכשרה מתאימה ואף אינן נדרשות לה כתנאי לקבלתן לעבודה. לאור הזדקנות האוכלוסייה והצורך הגובר במטפלים סיעודיים מקצועיים, הוחלט לצאת בניסוי של הכשרה ייעודית בתחום זה. לאחר אישור התוכנית על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נוצר קשר עם מעסיקים בתחום הזיקנה שהעידו על מחסור במטפלות/ים בכלל ומטפלות מקצועיות בפרט, והם התחייבו לקלוט את המשתתפות בעבודה מעשית בתקופת ההכשרה ולהעסיקן אחר כך כמטפלות במוסדות.
התוכנית הופעלה כאמור כניסוי במשך שלוש שנים, בשבעה מחזורים בשלוש ערים: עפולה, באר שבע וראשון לציון. החלו אותה 130 נשים וגברים וסיימו 94. 31 מן המסיימים עובדים בתחום. במהלכה עלה קושי ניכר לשלב בעבודה צעירים וצעירות בשל הצורך בבשלות רגשית בעבודה זו, והגיל הצעיר זוהה כחסם. בעקבות זאת שונו המאפיינים הנדרשים מן הלומדים ולהכשרה נכנסה אוכלוסייה בוגרת. נעשתה גם התאמה בין עבודה עיונית למעשית וחודדו תחומי העיסוק המדויקים של המטפל הקהילתי.
הניסוי אִפשר לקיים תהליכי למידה וחשיבה, לבחון את משך הקורס הנדרש, לאפיין את האוכלוסייה המתאימה להכשרה, לשלב בין טיפול סיעודי לטיפול חברתי רגשי, חווייתי ואף חברתי-קהילתי. כמה סוגיות נותרו פתוחות, למשל התאמת ההכשרה למטפלות בבית, תיאום ציפיות מול המעסיקים בנוגע לתגמולים ולשכר, הצורך לקדם עוד את המקצוע והצורך לקדם מדיניות ורגולציה בסיעוד.
התוכנית הצליחה אמנם להכשיר מטפלות למוסדות, אך בשל עלותה הגבוהה לא ברור עדיין אם יהיה אפשר להרחיבה למקומות נוספים. כדי להתאימה למתכונת ארצית יש להמשיך את בחינת ההתאמות הנדרשות בהיקף ההכשרה , את השותפות עם המעסיקים ואת הקשר בין משרדי הממשלה למעסיקים.